תמונה: ויקיפדיה
הבנת יחסי הגומלין בין חיידקי המעי לאדם במערכת העיכול
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בשכיחות של מחלות מטבוליות ומחלות שקשורות להפעלת יתר של מערכת החיסון. העליה המהירה בשכיחות לא יכולה להיות מוסברת על ידי שינויים גנטיים (שכן שינויים גנטים מתרחשים בקצב יותר איטי) וככל הנראה עליה זו קשורה בשינויים תזונתיים וסביבתיים שקשורים באורח החיים המערבי ובגלובליזציה כמו גם בשינויים בהרכב חיידקי המעיים.
המיקרוביום במעי מעוצב בעיקר על ידי גורמים סביבתיים והרכבו נקבע ברובו בזמן הילדות. החתימה המיקרוביאלית בבגרות לרוב היא יציבה באדם ספציפי והיא נקשרה גם למצבי מחלה שונים.
במעבדה אנו חוקרים את ההתפתחות הרכב החיידקים במעי וקשריה למגוון מחלות שונות תוך כדי התמקדות במחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית).
במחלות אלה אנחנו מנסים להבין את הפתולוגיה דרך אפיון האינטראקציה בין חיידקי המעי, תאי האפיתל ומערכת החיסון במעי הפגוע בחולים שונים. הבנת ההקשרים היא הבסיס למודלים להתאמה של טיפול אישי לחולה וכן לפיתוח מודלים במעבדה לבדיקת תרופות חדשות למחלות אלה.
מחקר
מחלות קרוהן וקוךיטיס כיבית הן מחלות דלקתית כרוניות הפוגעות בדרכי העיכול. מרבית החולים מאובחנים עוד בילדותם או בבגרותם המוקדמת והמטופלים בדרך כלל סובלים משלשולים, כאבי בטן, עייפות, אנמיה וירידה במשקל.
אנו רוצים להבין מדוע לחולים שונים יש פנוטיפים שונים במחלה, ומי יגיב לאיזה טיפול.
אנחנו מאפיינים את האינטראקציה במעי בין חיידקי המעי, תאי האפיתל ומערכת החיסון על ידי שיטות OMIC שונות בקוהורטים אנושיים שונים ובונים על סמך זה מודלים לתגובה לטיפול ומהלך המחלה. בנוסף אנחנו בונים מודלים של המחלה במעבדה על מנת להבין מה גורם לדלקת ואילו טיפולים חדשים יכולים לעזור לאלה שלא מגיבים לטיפול הקיים.